"תמיד תהיה הילד שלי…"
התקשרה אלינו אשה והשאלה הראשונה שלה היתה "הבן שלי בן 27, אתם מטפלים גם בילדים "גדולים"? השאלה הזו עולה הרבה. אנחנו מבינים שכשאנחנו משתמשים במילה "ילד" הדימוי הראשוני שעולה במחשבה הוא של ילד צעיר. בשביל אמא שלי, בת ה- 93 שתחיה, אני עדיין הילד שלה. ילד בן 57, אבא לילדים גדולים בעצמי, ועדיין…. הילד שלה. כשהתחלנו את עשייתנו במרחב ריפוי משפחתי רוב הפונים היו הורים לילדים צעירים ולבני עשרה. מרכיב מרכזי בהצגה של מה זה מרחב ריפוי משפחתי היתה "טיפול בילד שלך שלא בנוכחותו". בהמשך הדרך הגיעו יותר ויותר פניות...
קיראו עודלאן נעלמה המתיקות?
כשהילדים שלנו קטנים, קטנטנים, הם הדבר הכי מתוק שיש. עם כל הקושי שיש לעיתים בשנים הראשונות, המתיקות שלהם שובה אותנו ואנחנו נופלים שדודים לרגליהם. אולי זה טריק של אלוהים כדי שלא נשליך אותם לרחוב כשהם מוציאים אותנו מדעתנו, אבל זה עובד… מגיל מסוים גרף המתיקות מתחיל לרדת. ויום אחד אנחנו מסתכלים על התמונות באלבום ושואלים את עצמנו מה קרה? לאן זה הלך? הרבה פעמים השינוי הזה מרגיש כשינוי לרעה. כאילו משהו התקלקל, משהו נעלם. יש הורים שמרגישים בשלב הזה שיש פה בעיה. זה יכול להוליד כעס, אשמה ובעיקר חוסר אונים ותסכול. עצם הציפייה שהאהבה...
קיראו עודבין 1 ל 10 , עד כמה אתם מכירים את הילד שלכם?
"לבן שלנו מלאו 11 והוא עשה מסיבת יום הולדת לכיתה בבית שלנו”, סיפרו לנו זוג הורים. "הילדים שיחקו משחק בסגנון "אמת או חובה”, והבן שלנו בחר בתורו לענות על השאלה "מה הוא הכי רוצה בעולם?” התשובה הדהימה אותנו ממש, הם אמרו. אם היינו צריכים, כמו בשעשעועי הטלויזיה הללו בסגנון "הכר את בן זוגך" לענות על השאלה הזאת, התשובה שלנו היתה בוודאי משהו כמו סמרטפון כמו שיש לרוב החברים שלו ולו עדיין אין, ומפלס הניג'וס בעניין גבוה בחודשים האחרונים. לתדהמתנו הוא אמר שהוא רוצה להיות מדען חוקר ולגלות תרופה שמאריכה חיי אדם…!...
קיראו עודהמרחב הכי מוגן
ישבנו בקליניקה עם אמא לנערה בת 16. העניין המרכזי באותו זמן היה התעצמות הדרמה אותה חווה הנערה הזו בחייה. כיצד כל דבר שקורה בחוץ הופך לסערה בנפשה, ויוצא החוצה בביטויים חריפים. מבלי משים שני הוריה מעורבים יחד איתה בכל התהפוכות העוברות עליה ובמקום שלפחות הם יקיימו שפיות יציבה ובטוחה הם נטרפים בגלי המצוקה יחד עמה. אפשר אפילו לומר שבהסתכלות יותר מעמיקה אותה נערה רק מפתחת ומשכללת את אוירת הדרמה השורה בבית. דרמה כדרכה, בוראת … עוד דרמה ונוצר מצב הדומה למבוי סתום כשכל המשתתפים ניצבים בחוסר אונים מולו ובעצם מול יציר כפיהם הלא מודע. כשביקשנו לקבל...
קיראו עודעם סיום התהליך מאד התרגשנו לקבל את זה:
גיא ואילת יקרים. תודה על המרחב שאפשרתם . בחודשים אלו חיכיתי בציפייה לימי שלישי לדבר המיוחד הזה שקורה בחדרכם. ההתמסרות שלכם למפגש, לילדתי, לתהליך, נגע בי מהרגע הראשון והנקיון שבתהליך, הרצון האמיתי לגעת במקום המדויק. והנגיעה התרחשה במפגש ובהתרחשות שבין מפגש למפגש בו ידעתי שאתם איתנו והמסרים מגיעים אליכם באופן הנקי ביותר. שאיני לבד, משהו עדין מתרחש ברבדים בלתי נראים אבל כל כך קיימים וכל כך משפיעים.אתם יצרתם את המפגש הנכון ביותר שיכולתי להעלות בדעתי עבורי ועבור בתי. טיפול רוחני גישה ספיריטואלית ועם זאת ארצית, נוגעת בגוף בנפש וברוח. השילוב הזה...
קיראו עודלמי אנחנו לא יכולים לעזור או למה אני צריך להמשיך לסחוב אותו על הגב שלי??!
נפגשנו עם אשה שבדקה אפשרות להיעזר במרחב ריפוי משפחתי כדי לטפל באמה המבוגרת אך אבוי, התברר שבין רצונה לעזור לבין רגשותיה האמיתים מתקיים פער גדול. היא היתה מלאת מירמור ותרעומת על אמה (דבר מקובל, נפוץ וידוע). היא לא ידעה שובע מלספר כיצד אמה כזו וכזו וכזו. רשימת תלונותיה היתה אין סופית… במפגש עלתה ראייה מאד ברורה של האם והקושי המלווה אותה אך הבנו שאם ברצונה של הבת להשתחרר מהתחושות הקשות שיש לה כלפי האם עליה לעשות עבודה על עצמה. זה לא מה שאנחנו עושים כאן. במרחב ריפוי משפחתי אנחנו, יחד עם מי שפונה לבקש את עזרתנו עובדים על צד שלישי שאינו נוכח....
קיראו עודכמה זמן יקח הטיפול?
זו שאלת השאלות בגלוי היא יושבת על שני נושאים עיקריים. הראשון הינו כמיהה למעשה ניסים שיתחולל בין רגע. יש לנו ילד שנמצא בסבל. זה אומר שאנחנו גם בסבל, מתוך הזדהות ומתוך חוסר אונים באי יכולתנו לעזור לו. משם באה הכמיהה הזו. תהיה לא הגיונית כאשר תהיה. שמישהו יעשה קסם וזה יתרפא. באחת. השני הוא עניין העלות הכספית. נכון שמחיר המפגשים סביר ביותר, אבל לאורך זמן זה עשוי להצטבר. שלבו את שני אלו, כמיהה לנס מהיר וחשש מפני הוצאה כספית גדולה, והרי לכם מתכון מנצח שמוליד את השאלה הזו. התשובה שלנו לרוב היא זו: לא אנחנו מחליטים. הילד מחליט. כשהתהליך...
קיראו עודהמטופל שלא רצה לבוא
יום שלישי אחד ישבתי בקליניקה והמתנתי. אמא שיצרה איתי קשר מספר שבועות קודם לכן קבעה מפגש לה ולבנה בן ה 15 שנקבע לשעתיים הקרובות. דפיקה בדלת והיא נכנסה. לבדה. "איפה אורן”? שאלתי אותה. ידעתי ששמו אורן. "הוא לא רוצה להיכנס, אמרה. השארתי אותו באוטו. הוא לא מוכן לבוא בשום פנים ואופן”. היא התחילה לבכות. "מה עושים?" היא שאלה. "אני לא יכול לטפל בהומאופתיה בלי לראות אותו, בלי לדבר איתו. זה לא עובד ככה. את יודעת מה? יש לי רעיון!” זה היה חודשיים אחרי שהתחלנו את העשייה במרחב ריפוי משפחתי. 3 משפחות היו כבר בעבודה אינטנסיבית...
קיראו עוד…אז של מי באמת בעיות הקשב והריכוז??
אני אוהבת ילדים. זה אולי נשמע קלישאה אבל זה כך. שנים עבדתי עמם כמורה ולימדתי כל דבר שעניין אותי. נקודות המפגש ביננו מעולם לא היו בחסות מסגרת שכפתה זאת עליהם ושמחת המפגש היתה רבה. מוסיקה, אנגלית, דרקונים ומבוכים, כל דבר שאפשר לנו לנסוק לגבהים. שלי ושלהם. גם כשעזבתי את העבודה עם ילדים לטובת הנחיית מבוגרים בתהליכים של שינוי מצאתי את עצמי חוזרת כל פעם לגיחות לעולם ההוראה, ל'הסניף' עוד קצת ילדים, עד שגם זה הסתיים. בקליניקה שלי לא רציתי לעבוד עם ילדים. התהליכים שאני מובילה לא מתאימים לצרכיהם והנה לפני כשנה אמא אחת פתחה לי פתח לשוב ולפגוש ילדים אך...
קיראו עודאיך מרגיש צזיום? – הומאופתיה במרחב ריפוי משפחתי
צזיום הוא יסוד. מספרו האטומי הוא 55. בטבלה המחזורית הוא ממוקם שמאלה ולמטה, טור שישי ועמודה ראשונה. הצזיום הינו יסוד מתכת עפרתי מאד ראקטיבי. זרוק פיסה ממנה לקערת מים עם קרח ו– "בום" – יש פיצוץ. מה שהופך אותו לידוע נובע מהיותו החומר המגדיר מהו "זמן אטומי". לא ניכנס לזה. יש תרופה הומאופתית מצזיום. התחושה המרכזית של מישהו הזקוק לצזיום תהיה: “אין לי את הכוח או היכולת לעמוד על שתי רגלי ולקחת על עצמי אחריות כלשהי". מי שמרגיש ככה הופך לתלותי מאד, חסר בטחון עצמי ואינו יכול לטפל בצרכיו הבסיסיים. באחד ממפגשי מרחב...
קיראו עוד