בזמן האחרון הוא פחות תלוי בתמיכה שלי. תחושה של אוירה יותר שקטה. התחושה שלי היא שמשהו שונה קורה. יש תחושה שהוא אוסף את עצמו.
הוא התקשר ואמר "אמא אני מאד אוהב אותך, ותודה שכשאני מרגיש כל כך נורא ולא מתחשב בך את שם בשבילי".
זה חסר תקדים התבטאות כזו. זה סימן טוב.
הוא התנצל בפני. הוא מבין שיש לו הרבה טראומות מהעבר ושהוא מוציא אותן עלי כשאני מנסה לעזור לו.
הוא כבר לא מערער על כך שאני אוהבת אותו ואכפת לי ממנו. זו התקדמות.
הוא לוקח על עצמו את הרווחה הרגשית שלו. זה שינוי עצום.
אחותו גם העירה "אני לא יודעת מה הולך לקרות בהמשך אבל בינתיים זה מדהים".
אני שומעת ממנו צלילים ממש חדשים.
הוא התחיל ללבוש בגדים יפים ואפילו הלך לקנות בגדים חדשים.
שהוא ילך לקנות בגדים מיוזמתו?!
ממש טוב. מה שטוב זה שיש משברים, דאגות קשיים אבל זה בסדר. שום דבר לא מתדרדר לתוך סחרור. זה פשוט אדיר.
לעוד עדויות מרגשות